בס”ד
לילות הפוכים-מבחר מספרי הראשון
לאורה
“לפעמים זה כך
ולפעמים אחרת,
היא אומרת,
בבוקר רמת שרוני
מקויץ להפליא
שקוף כמו יין לבן
נספג לעורי
תלוי מי אתה
תלוי מה אני.
בוא נתאר את העץ למשל
חי ליד עצים רבים במשך חיים שונים
הייתי רוצה לכתוב שירה,
כמו שאת מציירת,
בבדידות מתוך חברתיות-
עם מוזיקה קלאסית
לא בהכרח שלוה
לא בהכרח שלוה
לעטוף את הכל
באהבה לחוסר הבנה
בהבנה לחוסר אהבה.
יש אנשים ששואלים,
האם אפשר לחיות ליד,
ולא בתוך,
*
פורסם בגיליון מסע”י 09 של אונ’ בר אילן והולחן ע”י לירון ניסים
עמ’ 4:
ב.
ארנבותיי
ארנבותיי מסתתרות בחדרי.
די לכן, אני מתרה בהן,
די לכן, אני מתחננת
ילדים, זה יגמר ברע, אני מנסה,
כפי שאמרה סבתי.
וזה נגמר ברע,
אלוהים.
אכן זה נגמר ברע.
*
הדמעות מלוחות
הדמעות מלוחות.
הן תאהב את הים,
בשעות אחר הצהריים
כשירדנו מן הסלע,
מהשתיקה,
מחום גופינו.
ותאמר לי,
קופצת את מעבר לעתיד,
חסרת הווה,
ורכושך הוא חלקי זכוכית
ושברי מתכות
ושערותיך הזהובות
שנשארות על גופי
כנחשים,
החורכים את ליבי
העייף
מעומס עשן והבטחות.
*
הולחן ע”י יוסי ברכה
*
משפחתי המתה
קרקוב 39
אפילו זיעתי עצורה.
מפני מה, הוא שאל.
מפני מה,
אינני יודעת,
מפניך,
מברואי האדמה
כך לימדה אותי משפחתי המתה.
להתנצל,
להתחמק,
רגשי אשמה.
*
=================================================
הערה : הספר יצא ב- 1987 נכתב בגיל העשרה, יצא לאור ב: “מרתף 29 ליד עקד” כשהשתחררתי מהצבא ומתאר את תקופת ההתבגרות בירושלים במשפחה מאד קרובה מצד אחד ומצד שני משפחה חסרה, שרובה הגדול נספה בשואה, אך הנושא עדיין לא מדובר וצריך לחפור לעומק על מנת להבינו. בנוסף היו לי התלבטויות רבות לגבי מערכות יחסים, טיבם ומשמעותם. קראתי הרבה מגיל צעיר האזנתי למוזיקה בסגנונות שונים וצפיתי בסרטים .במשפחתי היו אומנים והדבר השפיע עלי. את סוף הספר מלווה ההבנה, שהכתיבה עבורי היא צורך תרפויטי ועוזרת לי בכל ההתלבטויות הקשות שליוו אותי
