1994-2000
מוקדש למשפחתי האהובה,אחייני אוצרותיי וחברותי למסע.
“לפנייך אורי” מתוך ספר רביעי שיצא לאור בשנת 2024 בהוצאת יונה שחורה . יומולדת 28, 1994
איזקיה תל אביב
יותר מדי סושי
יותר מדי סאקה
יותר מדי סיגריות
פחות מדי סינון.
חייבת לברר את עצמי,
בסיר של חסה.
*
“לעמית-מחווה ל”נשל הנחש”/מאיר אריאל
להגיח
עדיין מתפללת מאיר,
שאוכל “כך להגיח
ולהסיר ללא חשש
“תרבות של עור אשר יבש.”
לווני נא.
*
רוצה לומר
רוצה לומר:
“שמע ישראל”
במשך ימים,
על כל אותם הימים,
שלא אמרתי.
*
לקבוע עיתים
לקבוע עיתים לתורה,
לקדש את הרגע הנברא.
להקדיש עיתים לים,
להתקדש לטוהרה.
*
סדנת קשב-הרב מ.א.דורון
שערי שמיים נפתחו לי
פעם, היו ימים מחויכים יותר ,
השמש זרחה סגולה בשמיים .
חשבנו, שאנו חכמים
שנעשה הכול טוב יותר-
פעם, היו לילות תכולים יותר ,
הירח הבהיק בלובנו .
אמרנו-אצלנו לא יהיו
דברים כאלה…
זה בסדר , אני גודלת . למדה.
הודיתי הודיה גדולה היום.
שערי שמיים נפתחו לי .
*
בור ללא מים חיים
כשחציתי את קווי,
גליתי
והגעתי לארץ אויב
חרבה.
הוכרחתי לחזור לבית סבתא רבה.
*
מודה אני*
בלילות נפרשים הפחדים
כמו מניפה יפנית.
במרחק צפרדע נרמסת.
כותבת מרמזור לרמזור.
אמרת פנתרה,
גורה של נמרות,
זועקת כמו ורד.
מודה אני לפניך על השבת
על המחזוריות,
על שחזרתי לצעוד.
*
פורסם בכתב העת כיוון הרוח 2023
תודה מיוחדת ללואיזה נמיצוב יפת,חברתי לכתיבה ולמסע, על הרצון התמידי לקרוא משירי ולא להתייאש.כמצוות רבי נחמן מברסלב הספר נכתב בשנים 1994-2000 מחזרתי ביפן ועד ההריון של ביתי הודיה.הספר הבא החמישי על החיים איתה כנראה לא יפרסם. בשנת 2027 יפורסם הספר: “אחרייך, עיניים” על השבר הנורא בלעדיה ועל הבחירה בחיים כנשיאת הפכים לדברי ימימה.חורבן חיי ושיקומם בד בבד.
התמונה צולמה ע”י אבא בדירה ששכרנו בפריז ברובע ה-19ב- 2010 כשאנו חוגגים לאמא יום הולדת 70
